עצמו את העיניים לרגע וחשבו על 5 מדעניות.
מתי הכרת או שמעת על הנשים האלו? האם למדת עליהן כילדה?
בשנת 1983, התבקשו 5,000 תלמידי בית ספר יסודי "לצייר מדען", 99.4% ציירו מדענים גברים, ורק 28 ילדות ציירו דמות נשית כמדענית. מחקר פשוט זה חשף את עומק הסטריאוטיפ שרואה מדע כ"מקצוע גברי" בתודעה של ילדים וילדות צעירים.
המחקר של ציור מדען, שוחזר עם מעל 20,000 ילדים בכמעט 80 מחקרים, מגלה דפוס מרתק:
- ילדים מתחת לגיל 8 ציירו מדענים משני המינים כמעט באותה מידה
- אחרי גיל 8, הם ציירו בעיקר מדענים גברים
- במשך חמישה עשורים, שיעור המדעניות בציורים גדל בהדרגה
המציאות הזו נמשכת גם היום:
- דו"ח אונסק"ו מדווח שנשים חוקרות מהוות רק 28% מתוך סך החוקרים בעולם.
- מבין 100 אוניברסיטאות המחקר המובילות, רק 10% מהפרופסורים בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) הן נשים.
במספר רב של תחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) הייצוג הנשי נותר נמוך משמעותית מחלקן היחסי של נשים באוכלוסיה הכללית.
מחקר פורץ דרך חשף ממצא חשוב נוסף: ישנה חשיבות מכרעת לסגל אקדמי נשי בתחומי המדע, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה. סגל נשי במקצועות אלו מגדיל משמעותית את הסיכוי שסטודנטיות יבחרו וישלימו תארים בתחומים אלו בהתאמה. נשים בעמדת פרופסור במקצועות אלו לא רק מספקות מודלים חיוביים לחיקוי לנשים אלא גם עוזרות להפחית את הסטריאוטיפ לפיו המדע הוא גברי בקרב הקהל הרחב.
עם זאת, מקצועות מתחום מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) עדיין נתפסים לעתים קרובות כ"תחומים גבריים". כיום עדיין נפוצים מיתוסים מיושנים כמו "המוח הנשי אינו מתאים למדע" או "בנים טובים יותר במתמטיקה באופן טבעי".
הפתרון? חשיפה גבוהה יותר לנשים שיוכלו לשמש השראה ומודל לחיקוי לצעירות.
כיום, תוכניות ברחבי העולם פועלות לצמצום הפער המגדרי, ותומכות בנשים מבית הספר היסודי ועד למחקר בתר-דוקטורלי.
אם הגעת עד לפה - אשמח לשמוע: מי היה מודל החיקוי שלך במדע? אשמח לקרוא בתגובות.
בואו נעורר השראה לדור הבא של מדעניות יחד!
הכותבת היא ד״ר אלינור בריינר-גולדשטיין, חוקרת בצוות מו״פ בחברת Merck Life Science.
בעלת תואר ראשון בביוכימיה מולקולרית מהטכניון, תואר שני בהצטיינות בכימיה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בכימיה מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ׳ עדה יונת. מומחיותה המחקרית מתמקדת בחקר חלבונים, כולל פתירת מבנה, הבנת פעילות וביטוי במערכות ביולוגיות.
לצד פעילותה המקצועית, ד״ר בריינר-גולדשטיין פעילה חברתית המקדמת שוויון, ובריאות, ומתמקדת בקידום מעמד הנשים בישראל, וקידום נשים למוקדי קבלת החלטות. כל זאת דרך מספר ארגונים ועמותות, ביניהם:"מדעת - למען בריאות מושכלת" ו"שוות", ו"בונות אלטרנטיבה". ד"ר בריינר-גולדשטיין שותפה להובלה של התא המקומי של עמותת "בונות אלטרנטיבה" בנס ציונה.
בעבר הרחוק מארי קירי הייתה מקור ההשראה שלי, כיוון שהייתה פורצת דרך וקיבלה שני פרסי נובל. לאחר מכן פרופ' עדה יונת שהיא ישראלית וחיה בתקופתנו. כמובן שיש היום עוד מספר נכבד של נשים שמובילות ופורצות דרך בתחומי מדע וטכנולוגיה ואני עוקבת אחריהן. כמורה למדעים תמיד התחלתי את השנה עם תיאור פרסי הנובל ותמיד שאלתי כמה זכו נשים , כמה גברים, ערכנו שיח בכיתה ושם כבר זרעתי זרעים שאני מקווה שינבטו בעתיד. הרבה בנות שלימדתי המשיכו לתחומי פיסיקה כימיה וביולוגיה ואני מאוד גאה בהן על כך. תודה על הפוסט החשוב.