מסכמת דרך, ממשיכה לבנות
כששמעתי את נאומו של יריב לוין בינואר 23, הרגשתי את הקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלי. כעסתי ולא ידעתי לאן לנתב את כל מה שהרגשתי. משהו בי זז והשתנה. הסתכלתי על שתי בנותיי, אריאל ואלכס, וידעתי שאני חייבת להילחם על העתיד שלהן. רציתי לדעת שלא משנה מה, אני לא אתן לאף אחד לקחת מהן את הזכויות שלהן.
יצאתי מהבית במוצ"ש, ומאז לא עצרתי. לבשתי חולצה אדומה, החלפתי מבטים עם הנשים סביבי והרגשתי שאני במקום הנכון - קפלן 26. תפסתי מגפון, הורדתי נשים לצומת ומשם ההיסטוריה החלה לכתוב את עצמה.
חששתי להשתתף במיצג השפחות הראשון. היתה לי קריירה נוחה, חיים טובים והתלבטתי אם להשתתף. משהו בי ידע שאין דרך חזרה. כתבתי למירב כהן מור שאני מתלבטת, והיא ענתה לי: "חמודה, את באה. נתראה בצומת של סינמה סיטי בירושלים".
היינו 20 נשים בתלבושות של שפחות, צילמתי סרטון בנייד, שלחתי אותו למיכל פעילן והוא התפרסם תוך כדי שצעדנו אל עבר הבמה. אני לא אשכח את המבטים בצעדה הזו. החוויה היתה מטלטלת ועוצמתית. בסיום האירוע, ניגשתי לעומר שטיינמץ הסקל ואמרתי לה שיש לי מחשבות על האופן שבו אנחנו מתנהלות במוצ"ש בקפלן. היא ענתה לי: "אני אפתח קבוצת ועדת היגוי ואת תנהלי אותה. הוסמכת!"
באותו הרגע בעצם הוסמכתי לעמדת קבלת החלטות בתנועה, ולקחתי את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.
במשך חודשיים לאורך כל שעות היממה עסקתי בדבר אחד בלבד- הקמת השטח של תנועת בונות אלטרנטיבה כקהילה עצומה של נשים בכל העולם. הבנתי שאנחנו עושות פה משהו גדול, חד פעמי, אפילו מפחיד נורא. הקפתי את עצמי בקהילות של נשים שרצו להיאבק על זכויות נשים בדמוקרטיה הישראלית.
הובלתי ביחד אתכן מאות מיצגי שפחות בארץ ובכל העולם, ביחד עם שותפות נפלאות מבונות ומארגונים נוספים יזמתי את צעדת הנשים בבני ברק, ועודדנו כמה שיותר נשים לרוץ לבחירות ברשויות המקומיות.
ב-30.9.23 נאמתי על במת קפלן. ירדתי מהבמה וידעתי שזהו, החיים שלי השתנו. לא ביקשתי את השינוי, אבל הוא קרה, ואני חייבת לבדוק את זה עם עצמי. בעצם היה זה הקפלן האחרון. שבוע אחר כך מצאנו את עצמנו ב-7.10. תוך שעות הקמנו את מה שהפך לימים לחמ"ל האזרחי ביחד עם אחים.ות לנשק, החזית הורודה, 555 ומחאת ההייטק.
נשאבנו לעבודת חמ"ל של 14 שעות ביממה ובחוויה שלי הרגשתי במילואים. השארתי את העסק שכל כך אהבתי מאחור ובשבוע השני של המלחמה, בעקבות שיחת מסדרון עם מורן זר קצנשטיין, הבנתי שאנחנו כתנועה של נשים חייבות להיכנס לאירוע של המאבק על החזרת החטופים. ידענו מיד שעלינו לפעול וכך עשינו. כבר בסוף אוקטובר התחלנו להפגין למען החזרת החטופות.ים ואנחנו עושות כך עד היום.
ב-19.11 התייצבנו לצידה של הדס קלדרון ביומו הראשון של שער בגין, ועמדנו איתה שם עד אשר הושבו אליה ילדיה, והמשכנו לעמוד שם ביחד עם יפעת קלדרון וכל מי שהצטרפו אלינו גם הלאה. כשעינב צנגאוקר התייצבה בשער ביחד עם נטלי, שני, אילנה וג'ינה, רקמנו גם איתן קשר מיוחד והגברנו את המאבק. בחודש מרץ רתמתי את כל ארגוני המחאה, כולל מטה המאבק, כח קפלן, אחים.ות לנשק, ואפילו את מטה משפחות החטופים- להגיע לשער בגין במוצ"ש וכך שער בגין הפך מהפגנה של כמה עשרות עד מאות אנשים, להפגנה של אלפי אנשים ובשיאה גם לחצי מיליון אנשים שנאבקים על החזרת החטופות והחטופים.
לאורך כל התקופה הזו יזמתי והובלתי מיצגים כמו מיצג "סליחה שנחטפנו", מיצג ההריון, מיצג "ילדה ילדה ילדה בשבי" ועוד. המיצגים האלו עזרו לחטופים השבים ולמשפחות החטופים להעביר מסרים לכל העולם ובכך קיבענו נרטיבים שהיה לנו חשוב להטמיע בציבור. את המיצגים האלו הובלתי ביחד עם הפעילות המדהימות של בונות אלטרנטיבה ובשיתוף והתחשבות במשפחות החטופים.
בשנה וחצי של המלחמה יצרתי קשרים אישיים קרובים מאוד עם משפחות חטופים, עמדתי לרשותן בכל מה שהצטרכו ברמת האופרציה, תמיכה בשטח, הפגנות, ייעוץ וגם חיבוק ומילת תמיכה. היתה זו זכות עבורי להיות בעמדה הזו.
לאורך המלחמה ההפיכה המשפטית לא הפסיקה לרגע, לכן הובלתי את המאבק בחוק הרחבת הסמכויות של בתי הדין הדתיים, מאבק הפרדה באקדמיה וכמו כן גם את המאבק באלימות ואלימות מינית כלפי נשים, כולל תמיכה בנפגעות בזמן חקירות ומשפט (כמו למשל במשפחתה של מאיה וישניאק, נפגעות פרשת "המכללה", טאיסיה ו-נ' ועוד).
העשייה בבונות אלטרנטיבה היא בית ספר למנהיגות, תקשורת, יזמות, ביצוע, לוגיסטיקה וניהול על ספידים. תוך שנתיים השלמתי מהפך בחיי, ממומחית יין ובעלת עסק, לאקטיביסטית חברתית.
אני מודה על הזכות להיות חלק ממפעל החיים הזה, ומבקשת להודות לכלל עובדות המטה, לפעילות הנחושות ובמיוחד למנכ"לית, ענבל גלבוע אמיר על הנחישות והשותפות.
התחלתי להוביל באופן מאוד ספונטני בינואר 23, לא הייתי אקטיביסטית לפני כן. כל החיים שלי שינו מסלול והגיע הזמן שאלמד מי אני באירוע גם בצורה עצמאית. לכן, ביום שני הקרוב אסיים את תפקידי כמנהלת המאבקים של תנועת בונות אלטרנטיבה.
אני רוצה להשפיע על עתיד המדינה. לקחת את הערכים והשיעורים שלמדתי במאבקים האלה, ולהביא אותם איתי למקום של השפעה. אני עוד לא יודעת איפה זה יהיה או איך, אבל ברור לי שהקשרים עם כל אחת ואחת מכם, עוד יפגישו אותנו בדרך לשיתופי פעולה שיעזרו לנו לבנות כאן מדינה טובה יותר.
אני נשארת בונה, כי Once Bona always Bona וממשיכה להחזיק איתי את הערכים והשותפויות שיצרנו כאן ביחד.
אשמח לשמור אתכן על קשר, מוזמנות לעקוב אחריי ברשתות ולכתוב לי הודעה, מבטיחה לקרוא את הכל!
תמצאו את כל דרכי ההתקשרות איתי ממש כאן >
איתכן לאורך כל הדרך, בונה עליכן שתעשו גם אתן צעדים של אומץ, מודה על הזכות ואוהבת אתכן כל כך!
לי הופמן אגיב.
עוד כל כך הרבה דברים קרו השבוע ב׳בונות׳, אבל שמנו כאן את היהלומים מתוך כל העשייה ועולמות התוכן שלנו.
ממש נשמח לשמוע את המחשבות שלכן.ם על הניוזלטר החדש ובכלל - אנחנו פה לכל שאלה.
נתראה בשבוע הבא. מזכירות שרק התחלנו.
🎗️🎗️🎗️
 |  |  |  |  |  |
|---|
Comments