top of page

והסוף היה מבהיל

Rotem izak

"מה זה פה?!? ילדים שלא נכנסו עדיין להתקלח?? אני בא לתפוס אתכם!! מואההה"

ככה ניסה גיסי לשכנע את האחיינים שלי להתקלח. רק שתבינו, מדובר בגבר בלרוסי בגובה 185, עם מוטת כתפיים ברוחב של מקרר, קרחת וזקן שמזכירים את הסדרה "ויקינגים", וקול בריטון שמרעיד את הקירות, שרודף אחרי שני קטנטנים מצחקקים. עד שלא ראיתם את זה, לא ראיתם מחזה כל כך מחוייך מימיכם.

מיותר לציין שמפלצת הדיגדוגים האבהית הזו היא לא מה שהצליח להכניס את הילדים למקלחת. ועדיין, זה היה הדבר הכי מתוק שראיתי מימיי. נזכרתי בזה השבוע, כשראיתי את התמונה האלמותית שצילם בן כהן:



על רקע עשן ההפגנות עומד לו גבר חרדי. בגדיו שחורים, פדיון שבויים כתוב לו בגדול על החזה. פאותיו ארוכות כאורך שעותיו מול ספרי הגמרא, והוא אוחז בידו שלט אדום של בונות אלטרנטיבה עם הכיתוב 'אבא כאן'.

למה לעזאזל כל אלמנט בתמונה הזו כל כך חריג בנוף?!?

איך הסנטימנט האבהי הדואג, המטפל והמגונן עוד לא יצא להתחרע על המדינה כמו ב'חטופה' של ליאם ניסן?!?!


פילי פיל קוראת לו אמא, בוא אלי צעד קדימה...

יש לי שתי אחיות קטנות. כשגדלנו, היה ידוע שאצלנו בבית לא שרים את השיר פילפילון, כי אבא שלי הטיל וטו גמור.

הוא עבד כל כך קשה כל הזמן, בקושי הספיק להניח את התיק כשנכנס הביתה בערב ומיד מישהי הייתה מכריזה אבא כאן!!, והיינו גונבות אותו להקריא סיפור ולשיר לנו שירי אלף זמר ועוד זמר, עד שנרדם.


שתלתם ניגונים בי...

אמא בחליל ואבא בגרון ניחר, מימים אינסופיים של הרצאות. ניגונים ניגונים, אבל בשום פנים ואופן לא את השיר על הפילפילון שלא ידע לצעוד!!

"מה זה השיר הזה?!?" הוא היה מתרעם, " 'והסוף היה מבהיל, בא הביתה אבא פיל...', עד שאבא מגיע בבית האחרון כל התכלית שלו זה ליצור בהלה!?! אני לא מוכן לזה!"


הוא חנון כזה, אבא שלי . בלורית, משקפים וחיוך, עם ארסנל בדיחות קרש לעת מצוא. אני מאחלת לכולםן קשר כמו שיש לי עם אבא שלי. אין ספק שמבהיל הוא לא היה מעולם. למעט פעם אחת כשרוכל בשוק, שכנראה לא הבין שאני בדיוק הולכת עם אבא שלי לידי, העיר הערה לא במקום. אפילו אני נבהלתי אז.


בכל בוקר שהוא יכול, אבא שלי מגיע למשמרת החטופים שלנו במיתר. עומד עם סבא שאול ודוד ריקרדו, בחולצה צהובה שכתוב עליה 'גם הבת שלי תצפיתנית' ואז חוזר הביתה עם המחנק הזה בגרון, מנסה להבין איך לאסוף את עצמו ולהתחיל את היום.


אבות יקרים, זה הזמן להצטרף למשמרת 101 של אימהות החטופות ולהזכיר לכולם שגם אבא כאן!

והלוואי שהסוף יהיה טוב.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


יש שאלות? אנחנו תמיד נשמח לענות

בונות אלטרנטיבה ע״ר

טלפון: 03-3819426

דוא״ל: office@bonot.org

רוצה להצטרף לבונות אלטרנטיבה?

מלאי את הפרטים שלך כדי לקבל קישור לקבוצות השטח שלנו ואת העדכונים שבועיים

הצהרת נגישות
על פי תיקון 35ו לתקנות העוסקות בנגישות האינטרנט, אתר זה פטור מחובת נגישות. אנו פועלות לשדרוג האתר במסגרתו הוא יונגש באופן מלא.
לכל סיוע מיידי ואישי בהנגשה של התוכן אנא פנו למייל team@bonot.org

bottom of page