אתן לא לבד. אנחנו תמיד איתכן!
בבוקר יום ראשון, 9.2.25, בזמן העימות בין נפגעות פרשת הפגיעות המיניות ב -״המכללה״ והחשודים בתחנת סלמה ת״א, עמדנו במשמרת תמיכה בנפגעות כדי להראות להן שהן לא לבד, ולתוקפים שלהן - לציבור יש עניין להוקיע מתוכו פוגעים כמותכם. לא נעבור על הפרשה בשתיקה!
לאורך כל היום המתלוננות בפרשה עברו סדרת עימותים מול החשודים המרכזיים בה, כשאחת המתלוננות נדרשה להתמודד עם חמישה עימותים שונים באותו היום.
פרשת ״המכללה״ שנחשפה בשנת 2023, היא פרשת מין חמורה בה חבורת גברים ניצלו נשים צעירות להגיע לדירה המכונה ה-"מכללה", בה עולה החשד כי לאורך 10 שנים נשים רבות נפלו קורבן למעשי אונס ועבירות מין אכזריות (לכאורה).
אנחנו היינו שם עבורן, במטרה לתמוך בנשים האמיצות האלו, שנפלו קורבן למנגנון הניצול המיני מהחמורים שהכרנו בישראל. כולנו מאמינות ומאמינים להן ונמשיך לפעול וללוות אותן באופן נמרץ, תוך התעקשות על כך שהפרשה תטופל באופן צודק וראוי, שבסופה האשמים יתנו את הדין.
בתקופה ש״משילות״ היא כנראה רק סיסמת בחירות אקזוטית, אנחנו נותרות ללא הגנה.
אנחנו רק באמצע חודש פברואר, וכבר איבדה את חייה הנרצחת החמישית לשנת 2025.
אישה שרצתה לאסוף את ילדיה מבית הספר, לאחר שלא ראתה אותם עקב סכסוך משמורת עם משפחתו של בעלה המנוח.
האישה הזאת היא גם הקורבן ה-31 שגבתה האלימות בחברה הערבית מאז תחילת השנה.
מרגיש לנו שמדינת ישראל עושה ככל שביכולתה להתעלם מהבעיה שכבר הפכה למכת מדינה.
אם את 2024 סיימנו עם 36 נרצחות, שיא מחריד של כל הזמנים, האם ב-2025 הם רוצים לקבוע שיא שלילי חדש?
אם הם לא יעצרו, אנחנו נעצור.
״החוק לא יעבור. וזהו.״
שלוש פעמים שונות הגיעה מנהלת המדיניות שלנו סתו בן עוז לכנסת, על מנת לדבר בוועדת חינוך על ההפרדה המגדרית באקדמיה, ושלוש פעמים היא לא קיבלה את רשות הדיבור!
אנחנו כבר עלינו על השיטה של לימור סון הר - מלך, למנוע מהמתנגדים להצעות החוק שלה לדבר כדי ליצור מצג שווא של הסכמה, אבל אל דאגה, אנחנו נמשיך לבוא ולשאול את השאלות הקשות ולא נפסיק להיאבק ולהזכיר בכל מקום - כאשר הופכים גם את האקדמיה למקום בו מפרידים בין נשים לגברים, מייצרים פגיעה הן במרצות והן בסטודנטיות, מציבים סטנדרט חדש שהופך לסטטוס קוו, ומשם יצירת הפרדה במקומות נוספים היא רק עניין של זמן. אנחנו לא מתבלבלות מכל המילים היפות שמנסות לצייר מציאות "מתחשבת". הפרדה היא לעולם לא מתחשבת. הפרדה היא הדרה!
את יכולה להיות מה ומי שאת יכולה לראות.
השבוע, בתאריך 11.2.25, ציינו בעולם את היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע. במקביל הכריזו בשבועיים האחרונים על שתי נשים פורצות דרך אשר יקבלו השנה את פרס ישראל:
פרופ' יונינה אלדר, מדענית בעלת שם עולמי בתחום עיבוד אותות ובינה מלאכותית, תקבל את הפרס בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה. תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר, מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן, הוא פיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה, ובביולוגיה חישובית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי היא קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופיתחה תאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.
לצידה, פרופ' רות קרק, חוקרת בעלת שם עולמי, תקבל את פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל.
מחקריה פורצי הדרך תרמו תרומה אדירה להבנת ההתיישבות וההיסטוריה של הארץ, היא העמידה דורות רבים של חוקרים/ות ותלמידים/ות והשפיעה רבות על קידום נשים בעולם האקדמי.
זוהי גם הזדמנות מצויינת ליהנות מפעילות משותפת של "בונות חינוך" אשר הכינו עבור יום זה מערך מרתק על נשים פורצות דרך במדע ועל האתגרים והחסמים עימן התמודדות, על מנת להגביר ולעודד נערות וילדות נוספות לפתח סקרנות ולהתעניין. את הפעילות ניתן לבצע עם הילדים/ות בבית, או כמערכי שיעור בבית הספר.
פרופ' יונינה אלדר, מדענית בעלת שם עולמי בתחום עיבוד אותות ובינה מלאכותית, תקבל את הפרס בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה, ובביולוגיה חישובית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי היא קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופיתחה תאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.
לצידה, פרופ' רות קרק, פרופ' קרק, חוקרת בעלת שם עולמי, ולה פרסומים רבים בהם מאות מאמרים ועשרות ספרים בעברית ובאנגלית אשר ראו אור בבמות פרסום מובילות. הועדה ציינה בנימוקיה לבחירה כי "פרופ' קרק העמידה תלמידי מחקר רבים ויש לה תרומה בולטת בקידום נשים בעולם המחקר האקדמי".
פרופ׳ קרק פרסמה מגוון מאמרים בנושא מגדר ונשים הקרוב לליבה, ובכלל זאת מאמרים על פעילות נשים במושבות, פעילותה ותרומתה של רחל ינאית בן-צבי ליישוב היהודי בארץ ישראל ונשים כפריות ובדואיות יזמיות.
וגם אצלנו הלב מתרחב מרוב גאווה!
ד״ר אלינור בריינר-גולדשטיין, חוקרת בצוות מו״פ בחברת Merck Life Science, פעילה חברתית המקדמת שוויון וחברה בצוות המובילות של בונות אלטרנטיבה נס ציונה, עם פוסט מעולה בבלוג בונות על חשיבותן של המדעניות כמודל לחיקוי.
עוד כל כך הרבה דברים קרו השבוע ב׳בונות׳, אבל שמנו כאן את היהלומים מתוך כל העשייה ועולמות התוכן שלנו.
ממש נשמח לשמוע את המחשבות שלכן.ם על הניוזלטר החדש ובכלל - אנחנו פה לכל שאלה.
נתראה בשבוע הבא. מזכירות שרק התחלנו.
 |  |  |  |  |  |
|---|
コメント